ירושה
יורשים על פי דין
בעת פטירתו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה, ייקבעו יורשיו בהתאם לדין המוסדר במסגרת חוק הירושה.
בסעיף 10 לחוק נקבע כי יורשי המנוח יהיו בן זוגו של המוריש, ילדיו, נכדיו, הורי הוריו ואף דודיו.
בסעיף 12 לחוק נקבע סדר העדיפות בחלוקה לפי סדר הקרבה של המוריש שהוא : ילדיו, הוריו ו- הורי הוריו.
חשוב לציין כי ההסדר בחוק מתייחס גם לגביי אופן חלוקת העזבון בין קרובים אלה של המוריש, יורשים חליפיים, ירושה מכוח אימוץ וכו' כך למשל במידה והותיר אחריו בת זוג ואחים, העזבון יחולק 2/3 לבת הזוג ו-1/3 לאחים באופן שווה בעוד שאם הותיר אחריו בת זוג וילדים, העזבון יחולק 1/2 לבת הזוג ו-1/2 לילדים באופן שווה כך שככל והיורש קרוב יותר למוריש מבחינתו של המחוקק הוא ייהנה מחלק גדול יותר מהעזבון.
הערה: צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו רק כאשר נולדו בתוך 300 ימים מפטירתם כך למשל נכד שנולד חצי שנה לאחר פטירת הסב יהיה זכאי לרשת אותו בעוד נכד שנולד שנה לאחר לכתו לא ייחשב ליורש לפי הדין.
ירושה של ידוע/ה בציבור
בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, בהעדר הוראה אחרת בצוואתו של אדם, ידוע/ה בציבור יוכל/תוכל לרשת את בן/בת זוגו/ה, לאחר הפטירה, באופן זהה כאילו בני הזוג נחשבו כנשואים ובכך בן/בת הזוג יירשו מחצית מכל הרכוש השייך למוריש. על בני הזוג לעמוד במספר תנאים מצטברים כמו ניהול משק בית משותף , בזמן פטירת בן/בת הזוג לא היו נשואים לאחר ו- שלא תהיינה סתירה בצוואתו של המוריש כאמור.
כדאי לדעת כי במידה ונערך הסכם ממון בין השניים יכול ולהסכם לא יהיה כל תוקף שכן הוא חל על יחסים רכושיים בין בני הזוג מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג המדבר על יחסים בעודם בני הזוג בחיים בעוד ירושה או צוואה מדברים בעת פטירתו של אדם וחלים בהתאם לדין המוסדר של דיני הירושה לכן בהתנגשות הזו דיני ירושה לרוב יגברו.
הסדר יורש במקום יורש
סעיף 41 לחוק הירושה מאפשר לאדם לקבוע יורש חליפי במקום היורש המקורי (הראשון) אם זה לא יוכל לרשת אותו מאיזושהי סיבה שהגדיר מראש כך למשל היורש יכול לקבוע כי במידה והיורש הראשון מת לפני המוריש או יימצא פסול מסיבה שיקבע אז היורש החליפי ייהנה מעיזבונו במקומו ובכך מגשים המוריש במידת האפשר את מימוש רצונו גם בקרות אירועים לאחר לכתו גם בכדי לא ליצור מצב של היעדר יורשים..
הסדר יורש לאחר יורש
סעיף 42 לחוק הירושה בדומה לסעיף 41 שהוזכר לעיל מאפשר לאדם לקבוע יורש שני או יותר בקרות תנאים מסוימים שהגדיר מבעוד מועד כך למשל המוריש יכול לקבוע כי בעת מועד מסוים כעבור כך וכך שנים על היורש להעביר את העזבון ליורש אחר.
הערה : בסעיף זה המחוקק מגביל אפשרות זו ל-2 יורשים חליפיים בלבד ככל הנראה כדי לעשות איזשהו גבול לזמן הניהול של המוריש לאחר לכתו..
מהו ההבדל בין שני ההסדרים?
ההבדל העיקרי בין שני ההסדרים הוא שבעוד שלפי "הסדר יורש אחר יורש", יורש 1 אמנם יכול להשתמש בעיזבון כרצונו בתחום הזמן שקבע לו המוריש אך הוא לא יוכל לגרוע מחלקו של יורש 2 כאשר "הסדר יורש במקום יורש" על היורש הראשון לא תחול על-פי החוק כל מגבלה שהיא, והוא רשאי לעשות במה שירש כבשלו לרבות העברתו או הורשתו למי שיימצא לנכון.
מהו צו ירושה והיכן ניתן לבקש אותו?
בקשה למתן צו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה על מנת שיורש יוכל לקבל את חלקו מהעיזבון, הצו מונפק באופן דיגיטלי כמו גם ההגשה שנעשית באופן מקוון (בעבר עורכי הדין ושולחיהם היו מתדפקים אצל משרדי הרשם) צו הירושה הוא מסמך משפטי המפרט את זהות היורשים בהתאם להוראות שבחוק הירושה אשר קובעות מי יירש במקרה שאין צוואה, מעמדו של הצו כמעמדו של פסק דין התקף כלפיי כולי עלמא.
רישום זכויות יורשים במקרקעין
לאחר קבלת צו הירושה למעשה היורשים שירשו זכויות במקרקעין יכולים לרשום את זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שבשטחה רשומים המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל במידה וזכויותיהם רשומות שם. יצוין כי ניתן להגיש את הבקשה לרישום הזכויות במסגרת הגשת הבקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה ובכך לא נדרש להגיש שתי בקשות נפרדות מטרתה של הבקשה לרישום הזכויות היא לעדכן את המרשם ובכך לרשום את זכויות היורש במקרקעין ולבטל את זכויותיו של המנוח על נכס המקרקעין.
.
משרדנו עומד לרשותכם בכל הנוגע לתחום צוואות וירושות ומתמחה בניסוח מוקפד ומדויק של כל סוגי הצוואות וכן בטיפול בענייני ירושה ועיזבונות כאמור תוך מתן יצירת פתרונות משפטיים המותאמים באופן אישי לצרכיכם.
אין באמור בתוכן אתר זה להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או תחליף להם. הסתמכות עליו היא באחריות המשתמש בלבד! כמו כן, אין בקריאת התוכן בכדי ליצור יחסי עו"ד לקוח.